דף הבית

אתמול המשיכו אמנים רבים להביע את דעתם בנושא וגם ארגונים פוליטיים נכנסו לקלחת. אמש אף נודע כי עצומת השחקנים המסרבים להופיע בהיכל התרבות החדש באריאל זכתה לתמיכתם של שורה של סופרים וביניהם א"ב יהושע ועמוס עוז.

מוקדם יותר תנועת שלום עכשיו אירגנה הפגנה מול תיאטרון הבימה תחת הכותרת "חייבים להפסיק את ההצגה - הכיבוש לא תרבותי."כמה עשרות אנשים התגודדו מול הבניין החדש של התיאטרון הלאומי בהם הח"כים ממרצ אנשי שמאל כמו אורי אבנרי וגם אנשי תיאטרון כמו עודד תאומי ויהושע סובול.

מזכ"ל תנועת שלום עכשיו יריב אופנהיימר שמח על "ההיענות המרשימה."לדבריו הגיעו להפגנה כ400-איש בעוד שמהמשטרה דווח על כמה עשרות בלבד. "חשוב להבהיר שהמסר מכאן הוא לא נגד תושבי אריאל אלא נגד מקבלי החלטות שהקימו את אריאל על מנת למנוע הסדר שלום" אמר אופנהיימר "צריך להבין שהממשלה לא יכולה לחייב את כל האזרחים לקחת חלק במסיבות בהתנחלויות. זכותם של רבים לא להגיע ולא להשתתף בפעילויות באזורים מעבר לקו הירוק."

באשר לטענה כי התיאטראות ממומנים מכספי המדינה אמר אופנהיימר: "אנחנו עדיין מחכים להחזרי מס על המאחזים הבלתי חוקיים מכספי המדינה על הישיבות שבהן נאמרים דברים שלא תמיד משקפים את אורח חיינו."

ח"כ דב חנין (חד"ש) שהשתתף במחאה אמר: "אנשי תיאטרון הם אנשים עם כישרון ותבונה ויש להם גם מצפון. אי אפשר לצפות מהם להיות עבדים צייתנים. המתקפה על התיאטרון מסוכנת לעתידה של החברה הישראלית."

מנגד נשמעו רבים שהתנגדו לתוכן המכתב וקראו למופעי תרבות בכל מקום בישראל. באיגוד אמני ישראל (אמ"י) הודיעו שהם מאמינים כי בכל מקום שבו יושב יהודי ישראלי על פי חוקי מדינת ישראל ובעיר אריאל בפרט הוא זכאי ליהנות ממופעי אמנות ובידור. יו"ר אמ"י יענקל'ה מנדל אמר: "אני בהחלט מסכים עם עמדת מנהלי התיאטראות שדחו את 'מכתב האמנים' היות שחרם על פי טבעו אינו מקרב אלא מרחיק ואילו תפקיד התרבות והאמנות זה להיות גשר."

במקביל אמנים ויוצרים רבים אישרו את השתתפותם בפסטיבל גוש עציון התשיעי לתיאטרון ולמוסיקה יהודית שייערך בחוה"מ סוכות.

מאגודת הסופרים העברים בארץ יצא מכתב רשמי ובו מצוין כי "הספרות העברית הלכה תמיד לפני המחנה וראתה עצמה כספרות שבאה לבטא מציאות ולעצב מציאות. אמנים רשאים להביע דעה אמנים צריכים ליצור אמנות אך אסור להם להפלות קהלים על רקע פוליטי. סופרים מטבע הדברים חלוקים בדעותיהם וכך גם האמנים כולם."

את המכתב חתם יו"ר אגודת הסופרים העברים בלפור חקק בקריאה לכל האמנים להרבות באמנות ולא בפוליטיקה ובשנאת חינם. גם דני אלטר מנכ"ל אנסמבל הרצליה הודיע אתמול כי האנסמבל ישמח להופיע בכל מקום בארץ.

Óכל הזכויות שמורות לעיתון ישראל היום

יום רביעי 01 ספטמבר 2010

---------------------------------------------------------------------

אורנה רב-הון/שירי זיכרון וגעגוע

שירי זיכרון וגעגוע

באמצעות שירים שכאלו אנו יכולים לעשות היום

פעולה כפולה - גם ליהנות משירים יפים,

וגם לזכור את המטרה לשמה באנו לעולם

ברצוני לספר על חוויה מתקנת שאירעה לי במפגש שנערך בבית הסופר. זוהי סדרת מפגשים בלתי מכופתרת שבה משוררים קוראים שירים ומשוחחים עליהם.

אני אוהבת מסגרות כאלה בלתי מכופתרות, בלתי מעונבות, שבהן השירים יכולים לעשות בצורה הטובה ביותר את העבודה שלהם: לחדור ללב השומע ו/או הקורא וגם הכותב, כלומר - אפשר לומר לכותב מה חושבים בצורה של ביקורת בונה, לא הורסת.

הנושא של המפגש היה הפעם זיכרון וגעגוע, והתבקשתי לפתוח את האירוע מכיוון שהדגשתי שאין מקריות בכך שהאירוע מתרחש בתחילת ימי הסליחות. נדמה כאילו הסליחות הן דבר אנכרוניסטי, שנועד לדתיים בלבד. מה לנו ולזה? אבל לא כך הוא הדבר. ימי הסליחות נוגעים בכל אחת ואחד מאתנו.

בימי הסליחות אנו אמורים לנקות את עצמנו מבחינה רוחנית, כדי שנוכל להגיע לראש השנה נקיים וטהורים, ונוכל לקבל את האנרגיה הזמינה לנו בראש השנה. כי בראש השנה כל אדם יכול ליצור לו סרט חדש. וכאן הקשר לשירת הזיכרון והגעגוע.

באמצעות הזיכרון והגעגוע אנו יכולים להיזכר גם במעשים הטובים שלנו, וגם במעשים ובמחשבות הלא כל-כך טובים שלנו, ולהפוך אותם על פיהם. במהלך חודש אלול יש אנרגיה זמינה בקוסמוס העוזרת לנו בתהליך התיקון הזה.

אנחנו יכולים לחזור לעבר, להיזכר באדם שפגענו בו, ולבקש ממנו סליחה. כדאי גם ללוות את הזיכרון הזה במעשה, כי הסליחה בעצם מטהרת אותנו. וגם אפשר להיזכר באנשים שפגעו בנו, ולסלוח להם, כי סלח בגימטרייה זה צח. טהור, נקי, ובעצם כשאנו סולחים, אנו עוזרים לעצמנו, ומטהרים את עצמנו ממחלות וממוות.

באמצעות שירי הזיכרון והגעגוע אנו יכולים לעשות היום פעולה כפולה - גם ליהנות משירים יפים, וגם לזכור את המטרה שבשבילה באנו לעולם - לתקן את הנשמה שלנו ולעזור לה לחזור אל מקורה, ולהיות טהורה כמו ביום שנבראה.

במהלך האירוע גם קראתי שירים שהקראתם עזרה לי לתקן את יחסיי עם הוריי. היחסים שלי עם הוריי היו מאוד טעונים. תמיד היו לי טענות אליהם, והרגשתי מקופחת מצד אחד, ואשמה מצד שני.

רק כשהתחלתי ללמוד קבלה, הבנתי הרבה דברים. הבנתי מדוע הגעתי למשפחה הזו, מה עלי ללמוד ממנה, מה התיקון שלי וכדומה. הבנתי שהכל הוא באחריות שלי, ואם אני רוצה להיות שמחה ומאושרת, עלי להשקיע בכך עבודה. ובעצם, זה מה שאמי תמיד רצתה: שאהיה שמחה.

במהלך האירוע הוקרנה תמונה שלי, כשאני בת חמישה חודשים, עם הוריי. ראיתי בתמונה שהעיניים של הוריי עצובות, ולעומת זאת, אני תינוקת שמחה. באמצעות התמונה הזו חזרתי אל השמחה שלי, אל השמחה המקורית שנתן לי הבורא כתינוקת, והתחברתי אליה, כדי שאוכל להיות שמחה גם בתור אישה מבוגרת, שעברה הרבה דברים בחיים, ורואה כל יום דברים כל-כך עצובים שיש לנו בשפע במדינה שלנו, עד כדי כך שקשה לה לשמוח.

בחרתי את השירים האלה [ראה בהמשך] מכיוון שהצלחתי לכתוב אותם מתוך סליחה ואהבה, למרות מערכת היחסים המאוד מורכבת שהייתה לי עם הוריי. בשני השירים שכתבתי על הוריי יש דגש על השמחה הפנימית שלא ראיתי בהוריי בעודם בחיים, והצלחתי לראות אותה רק לאחר מותם. לכן צירפתי את התמונה שלי איתם בתחילת יחסינו, כשהייתי בת חמישה חודשים, והם צעירים, יפים, מלאי תקווה, אהבה ושמחה, לפני שעול החיים בעולם הזה הכריע אותם.

אמי נהרגה בתאונת דרכים לפני 38 שנים, בדיוק לאחר מריבה קשה שהייתה לי עימה. מאז היו לי רגשי אשמה איומים, והייתי בטוחה שהמריבה הזו גרמה למותה. לכן ניסיתי בכל כוחותיי למצוא דרך לתקשר עם נשמתה, כדי לבקש ממנה סליחה, ולסלוח לה, וכך הגעתי אל הקבלה.

גם אבי לא רווה נחת בחייו, ונפטר מסרטן לאחר מחלה קשה, 15 שנה לאחר מות אמי. לאחר מותה איבד את כל רצונו לחיות והלך ודעך לנגד עיני הכלות.

סבתי הייתה הניצולה היחידה ממשפחה גדולה שנכחדה בשואה, והעובדה הזו גרמה לה להיות כל הזמן מדוכאת ועצובה. היא טיפלה בי כשהייתי תינוקת, וכך העבירה אלי את העצבות הנוראה.

הדבר היחיד שהחזיק אותי היה דווקא האמונה של סבי, שהיה איש דתי, שהיה תמים עם ה' אלוקיו, והאמונה הזו שלו גרמה לו להיות שמח ממש בלי שום סיבה. אני דבקתי בשמחה שלו והיא שנתנה ונותנת לי את הכוח להמשיך בלימודי הקבלה ולקבל תובנות נפלאות על החיים.

אני מצרפת כאן את שלושת השירים, שכולם פורסמו בזמנו באתר "חדשות מחלקה ראשונה" News1:

השיר על אמי:

בְּמוֹתֵךְ צִוִּיתְ לִי אֶת הַשִּׁמְחָה
לזכר אמי, רבקה שוהם ויסוקר ז"ל
בהשראת הזוהר הקדוש, פרשת "תּוֹלְדוֹת"

אֵיך אוּכַל לְמַצּוֹת
אֶת שֶׁרָאִיתִי בְּעֵינַיִךְ אִמָא
שִׁפְחָה חֲרוּפָה עַל הַיָּם
עֲטוּפָה בְּתַכְרִיכִים
וְעֵינַיִךְ בִּכְאֵב נוֹרָא
מְצַוּוֹת עָלַי לִשְׂמוֹחַ
מצַוּוֹת עָלַי לִשְׁכּוֹחַ
לִלְבּוֹש אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו הַחֲמוּדוֹת
לְהַחֲזִיר הָאֲבֵדָה לִמְּקוֹמָהּ
לְיָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב
יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן
שֶׁיַחְזְרוּ לִמְקוֹמָם
וְיַעֲלוּ רֵיחוֹת גַּן עֵדֶּן.

השיר על אבי:

הַיַּלְדָה הַשְּׁקוּפָה בְּבֵית הַקְבָרוֹת
לזכר אבי, יעקב ויסוקר ז"ל

הַיַּלְדָה הַשְּׁקוּפָה עוֹמֶדֶת מוּל קֶבֶר אָבִיהָ.
הַשְּׁקִיפוּת שֶׁלָהּ לוֹקַחַת אוֹתָה אֶל מָקוֹם אַחֵר.
חוֹלוֹת הַמִּדְבָּר נִשָּׂאִים בְּדַקּוּת מַדְהִימָה
הָאֲוִיר הָרוֹתֵחַ נִצָּב בֵּינָהּ וּבֵין אַחֶיהָ
וְהֵם נוֹסְעִים כֻּלָּם בְּמַעֲלִית הַקָּדִישׁ
לִפְגֹש אֶת הָאָב בִּמְּחוֹזוֹתָיו.

הוּא שָׂמֵחַ.
פָּנָיו רַעֲנָנִים וּוְרוּדִים כִּפְנֵי תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ
מְחַיְכִים חִיּוּךְ שְׂבַע רָצוֹן
שֶׁל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהִגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ.

כָּךְ רָאֲתָה אוֹתוֹ אָז, לִפְנֵי ח"י שָׁנִים,
כַּאֲשֶׁר בָּאָה לְזַהוֹת אֶת גּוּפָתוֹ.

תַּגְלִית מַדְהִימָה הִתְגַּלְתָה לְפָנֶיהָ
כַּאֲשֶׁר נִפְתְּחוּ הַתַּכְרִיכִים -
פָּנָיו זָהֲרוּ מוּלָהּ בְּחִיוּךְ מְאֻשָּׁר וּמְלֵא עֹנֶג
חִיּוּךְ שֶׁל אָדָם הַיּוֹדֵעַ שֶׁסּוֹף סוֹף תָּם סִבְלוֹ
וְהוּא נוֹסֵעַ אֶל עוֹלָם שֶׁבֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת,
כֻּלּוֹ טוֹב.

הַיַּלְדָה הַשְּׁקוּפָה הֶחֱזִירָה אֶת הַתַֹכְרִיכִים לִמְקוֹמָם
וְהַשְּׁקִיפוּת שֶׁזָּהֲרָה בַּאֲוִיר
הֵקִיפָה אֶת כָּל הַיְּקוּם בְּאוֹר דַּק עָדִין.

אוֹר נְגוֹהוֹת שָׁקוּף
הֵאִיר אֶת כָּל הַמַּצֵּבוֹת

וְהַיַּלְדָה הַשְּׁקוּפָה עָמְדָה שָׁם
וְרָאֲתָה חַיִּים אֲחֵרִים.

והשיר על סבי, מתוך ספרי "נגיעות של כוכבים" שיצא בהוצאת "ספרית מעריב":

חַגָּיו הַמָּטִים לִפֹּל שֶׁל רַבִּי יִצְחָק
לזכר סבי, רבי יצחק שוהם זצ"ל

רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר הָיוֹ הֵם חַגָּיו שֶׁל סָבִי.
פַּאפֵּע קָרָאנוּ לוֹ.
לֹא.
הֵן אֵינִי רוֹצָה לִהְיוֹת מוּצֶפֶת.
רַק לָקַחַת תְּנוּעָה מַעְגָלִית רַכָּה,
שֶׁתָּפִיג.

רַק אֵינִי יְכוֹלָה לֹא לִזְכּוֹר אֵיך
הָיָה מַטִּיף בּוֹשֶׂם עַל חֲלִיפָתוֹ הַמְּשֻמֶּשֶׁת
רַבַּת שָׁנִים, חֲגִיגִית לִשְׁעָתָהּ,
לוֹבֵשׁ פְּנֵי יִפְעָה
לִכְבוֹד אֱלוֹהָיו הַבִּלְתִּי בָּרוּר, הַכֹּל יוֹדֵעַ
שֶׁהָפָךְ אֶת יָמָיו הַמָּרִים
לִמְדוּרַת שִׂמְחָה כְּחֻלָּה, עֲנָקִית.

חִידַת אִישׁ הָיָה הוּא לִי -
אָהוּב בְּלִי דַּי, נוֹסֵך תִּקְוָה,
וְדַלּוּתוֹ הַמְּפֹאֶרֶת, הָעִקֶּשֶׁת,
רְווּיָה הַעֲרָצוֹת קְטַנּוֹת. רְגָעִים יָפִים
שֶׁל חֶסֶד שָׁפוּךְ.

יַחַד, יַחַד צָעַדְנוּ, רַק הוּא וַאֲנִי
אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, בְּפַאֲתֵי הָעִיר.
כֻּלָּם קִדְּמוּהוּ בְּסֵבֶר פָּנִים,
בִּבְרָכָה,
מַה שְׁלוֹמְךָ רֶבּ יִצְחָק, מַה שְׁלוֹמְךָ,
"זֶה בֵּן אָדָם חָשׁוּב" הוּא הָיָה אוֹמֵר
וּמוֹסִיף לִקְרֹא בַּתּוֹרָה
וּמוֹסִיף וּמְזַמֵּר.

וְכָך עַד מְלֹאת לִי שְׁתֵּים עֶשְׂרֶה שָׁנָה.
מֵאָז נִנְעֲלוּ בְּפָנַי
שְׁמֵי גַּן הָעֵדֶן הַגַּבְרִי.
בְּבֹשֶׁת פָּנִים
הָיָה עָלַי לַעֲלוֹת
לְעֶזְרַת נָשִׁים.
פַּעַם אַחַת עָשִׂיתִי זֹאת
וְלֹא יָסַפְתִּי עוֹד.

רַק יִפְעַת סָבִי נִשְׁאֲרָה בְּתוֹכִי
זוֹהֶרֶת לְעַצְמָה
מְסַמֶּלֶת אֶפְשָׁרֻיּוֹת
שֶׁלֹּא מֻצּוּ עַד תֹּם.

Óכל הזכויות שמורות לאורנה רב-הון ולאתר מחלקה ראשונה

יום רביעי 01 ספטמבר 2010

---------------------------------------------------------------------

לדף הבית ¨ חיפוש ¨ מפת האתר ¨ צור קשר ¨ תנאי שימוש ¨ תודות ¨ להשתתפות באתר ¨ לתרומות לאתר

עדכון אחרון של האתר: ‏02/09/2010 18:35:00

כל הזכויות שמורות Ó 2010

ברוכים הבאים

Home • שירים • משוררים • שירה בישראל

בית הסופר מודיעין • פייסבוק • קישורים • האתר

ברוכים הבאים לאתר "שירים", אתר הבית של בית הסופר מודיעין!

האתר הוא עבורכם, אוהבי השירה העברית לדורותיה ולגווניה. וככזה, עוסק האתר לא רק בבית הסופר מודיעין. אפשר בהחלט לומר, שרובו ככולו מטפל בשירה העברית בכלל, על היבטיה השונים. מצויים בו, בין היתר, שירי משוררים (לקריאה בטכסט מלא) ושירי יוצרים ופזמונאים, ביוגרפיות של משוררים חברי האתר, פרטים על אודות אירועים מתוכננים ותיעוד אירועים שהתקיימו כבר, וכמובן קישורים לאתרים נבחרים ולקבוצת הפייסבוק המלווה אותו.

לחיפוש באתר בדרך פשוטה, לחצו על CTRL+F, הקלידו את מבוקשכם – ואם הוא מופיע לחצו על הכפתור "הבא" וכן הלאה.

אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו, כשותפים שווים בפיתוחו של האתר, בין בשליחת חומרים (פירוט בהמשך), בין בדרכים אחרות כגון סיוע בתרגום ואפילו תרומות.

ניתן לשלוח אלינו שירים, מאמרים, וכל חומר כתוב או מצולם הנוגע לשירה עברית ולפעילות פואטית בארץ ובעולם. כך למשל, אתם מוזמנים מאד לכתוב לנו על פעילותכם שלכם בתחום: כתיבה, הוצאת כתבי עת, ארגון ערבי שירה, או סתם על קריאת שירה עברית כתחביב. כל דבר אשר קשור לשירה עברית, יתקבל בברכה.

אנו מקווים שתמצאו באתר תועלת והנאה כאחד, ואנא הודיעו לנו על כל הדרוש שיפור.

לרשותכם אנו עומדים!

בברכת שירה ויצירה,

צוות אתר בית הסופר מודיעין

לדף הבית ¨ חיפוש ¨ מפת האתר ¨ צור קשר ¨ תנאי שימוש ¨ תודות ¨ להשתתפות באתר ¨ לתרומות לאתר

עדכון אחרון של האתר: ‏02/09/2010 18:35:00

כל הזכויות שמורות Ó 2010

ביוגרפיות של משוררי האתר

Home • שירים • משוררים • שירה בישראל

בית הסופר מודיעין • פייסבוק • קישורים • האתר

אורנה רב־הון - ביוגרפיה

אם הקישור דלעיל אינו עובד, לחץ כאן. נשמח לקבל דיווח על התקלה.

לדף הבית ¨ חיפוש ¨ מפת האתר ¨ צור קשר ¨ תנאי שימוש ¨ תודות ¨ להשתתפות באתר ¨ לתרומות לאתר

עדכון אחרון של האתר: ‏02/09/2010 18:35:00

כל הזכויות שמורות Ó 2010

אורנה רב הון - ביוגרפיה

Home • שירים • משוררים • שירה בישראל

בית הסופר מודיעין • פייסבוק • קישורים • האתר

כללי

אורנה רב-הון היא משוררת ישראלית.

החלה לפרסם בשנות ה-80. ספרה הראשון, "כעוף החול", יצא בשנת 1980 בהוצאת דביר. הספר השני, "נגיעות של כוכבים", אשר יצא בהוצאת ספרית מעריב, מכיל בעיקר שירי אהבה. הספר השלישי יצא בניו יורק בהוצאת CCC, הוצאה המפרסמת משוררים מתורגמים מכל רחבי העולם, ואורנה רב-הון זכתה לפתוח סדרה של שירה עברית מתורגמת לאנגלית. הספר יצא בהוצאה דו לשונית ועורר הדים גם בארץ וגם ברחבי העולם.

ספרה הרביעי "ברוכה אני שעשיתי עצמי אישה" יצא בהוצאת ביתן בשנת 2000. בשנה זו חל במשוררת מהפך רוחני גדול, שכלל הצטרפות לדרך רוחנית הקרויה "סידהה יוגה", כלומר היוגה של הקדושים. בהמשך החלה ללמוד גם קבלה ובכללם ספר הזוהר וכתבי האר"י. באותו זמן נפתח עבורה ערוץ פרסום חדש, העיתון האלקטרוני "חדשות מחלקה ראשונה", News First Class, ובו החלה לפרסם כל שבוע שיר או כמה שירים בהשראת הזוהר של פרשת אותו שבוע.

פעילות בבית הסופר ת"א

אורנה רב-הון נבחרה פעמים רבות לוועד המרכזי של אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל ושימשה בתפקידים רבים ומגוונים באגודה: יו"ר ועדת קשרי חוץ, גזברית, עורכת מפיקה ומגישת אירועים מיוחדים באגודה, ביניהם "שישיר", סדרת מפגשים עם משוררים בבוקר יום שישי, ו"זוהר, שירה ופרשת השבוע", סדרת מפגשים מיוחדת במינה. בשנת 2007 נבחרה שוב לתפקיד חברת ועד והיא משמשת כיום גם כיו"ר הוועדה למיזמים מיוחדים של אגודת הסופרים. בתוקף תפקידה זה ארגנה לאחרונה שתי תערוכות של שירים התלויים על קירות בית הסופר. התערוכה הראשונה הייתה בנושא "שירי אהבה" וטקס הפתיחה שלה התקיים בט"ו באב, והתערוכה השניה בנושא "שירי ארץ אהבתי" נפתחה בט"ו בשבט.

פעילות פוליטית

לפני שהחלה לעסוק בקבלה הייתה אורנה רב-הון פעילה פוליטית נמרצת במפלגת מרצ ושמשה במספר תפקידים מרכזיים, ביניהם נציגת מרצ בהסתדרות ובנעמת וחברת צוות ההסברה של המפלגה.

כמה מלים על עצמך (מאת אורנה רב-הון)

הדבר החשוב שיש להדגיש הוא שכבוד האדם וחרותו חשוב לי מכל דבר אחר. לכן הייתי פעילה פוליטית נמרצת במרצ, נציגת מרצ בנעמת ובהסתדרות וחברה בועדת ההסברה של המפלגה. כן הייתי מועמדת פעמיים לכנסת ופעם אחת כמעט נבחרתי.

לאחר שראיתי את אוזלת היד של הפוליטיקה החלטתי לנסות כוון אחר כדי להשפיע על העולם. פניתי לקבלה ולדעתי דעות הקבלה קרובות מאוד לדעות של מפלגת מרצ, עד כמה שזה נראה מפתיע. גם הקבלה נגד כפיה מכל סוג ובעד כבוד האדם וחרותו.

גם היצירה שלי הושפעה מלימודי הקבלה.

ספרי הראשון "כעוף החול" יצא בהוצאת "דביר" והכיל שירים קצרים ואישיים מאוד, בעלי טון אלגי משהו. גם ספרי השני "נגיעות של כוכבים" שיצא בהוצאת "ספרית מעריב" הכיל שירים דומים.

הספר "ציפור האש" יצא במהדורה דו לשונית, עברית - אנגלית, בניו יורק ומכיל מבחר משני הספרים הללו.

ספרי "ברוכה אני שעשיתי עצמי אישה" מכיל כבר שירים שונים, מתריסים יותר, והוא בעצם מבשר את צורת הכתיבה שלי עכשיו.

מזה כעשר שנים אני עוסקת בתורת הנסתר, ומאז בעצם לא פרסמתי ספר, אלא שירים באתר האינטרנט "חדשות מחלקה ראשונה" ובכתבי עת ובמוספים ספרותיים שונים.

הסיבה לכך היא שבעקבות משבר משפחתי עברתי מהפך תודעתי. קודם כל הצטרפתי לכת מיסטית הודית ולאחר מכן למרכז ללימודי הקבלה. כששהיתי באשראם ההודי כתבתי שירים מסוג אחר, שירי תפילה והגות, שכמעט לא פורסמו, כי הייתי שקועה לגמרי במהפך הפנימי שלי ולא שלחתי שום דבר לפרסום.

רק לאחר כמה שנים של לימודי קבלה התחלתי לפרסם שוב. למעשה לא פרסמתי מאומה כארבע שנים.

בשנת 2004 נוצרה ההזדמנות לפרסם ב"חדשות מחלקה ראשונה" ומאז משמש העיתון הזה במה לשירי ומאמרי.

שירי בתקופה האחרונה נכתבים כמעט כולם בהשראת ספר הזוהר, המשמש לי כמעלית לאזור שבו אין זמן תנועה ומקום ומשם אני יכולה לראות את העולם כמעוף הציפור.

אני עובדת עכשיו על ספר חדש ומנסה לכתוב אותו בצורה שתתאים לכל הקהלים, גם אלה שאינם אמונים על הקבלה וגם אלה שאינם מאמינים בה. לכן מתעכבת יציאת הספר הזה לאור. יש לי חמרים רבים אך איני יודעת עדיין כיצד להוציאם לאור כספר.

כשהתחלתי לפרסם היה ברור לי מאוד מה אני רוצה לפרסם ואיך. אבל עם התפתחות המודעות וגילוי רבדים חדשים סמויים ומלהיבים בנשמתי גיליתי שהדבר אינו פשוט כל כך. לא כל דבר אפשר ורצוי לפרסם, וגם אם אפרסם, אצטרך לדעת איך לפרסם, באיזה טון ובאיזה סגנון ונוסח.